טוביה טוביה / נתן אלתרמן
הוי, בעולם ישנה ערבוביה,
אני בחור חביב, שמי טוביה,
אבל במקום לחלב עזים
אני סוגר את הברזים.
כי יש קבצן החי על עשב,
ובשבילו המים - כסף!
ויש גבירים עם אלפי לא"יים,
ובשבילם הכסף - מים!
אני לא טוביה החולב עוד,
אך יש בי רחמים ולב עוד,
מרב ברזים אצלי ערבוביה
ושר אני לי: טוביה, טוביה...
אוי טוביה, טוביה, כמה מים
שטפו מן הברזים בינתים,
עלית בן עשרים ושתים
בחור וגם יפה עינים.
היו לך אורינטציות
ואהבות ודקלרציות,
עכשו לך אורינטציה
רק על סגירת האינסטלציה...
אוי טוביה, טוביה, כמה מים
שטפו מן הברזים בינתים.
שלשום הלכתי, תאמינה,
לפתח איזו ברזינה,
אך מבלבול בעבודה
אני פתחתי...ועידה.
מאה גברות בקונפרנציה
פתחו מיד בדבורנציה
וזה היה עושה פה הרס,
לולא סגרתי את הברז.
בא החלבן חלב למזג לי,
אומר אני לו: "שמע, רב יוגלי,
אמר לי: זה חלב של תנוביה?
והוא עונה: אוי טוביה, טוביה...
אוי טוביה, טוביה, כמה מים
שטפו מן הברזים בינתים,
עד שהגיעו הדליים
לתל אביב וירושלים.
|
וכמה הרצאות נשפכו,
וכמה אספות נפתחו,
וכמה הצהרות זרמו
וכמה נאומים ננאמו...
אוי טוביה, טוביה, כמה מים
שטפו מן הברזים בינתים.
אתמול בדרך קצת נמנמתי
ומן חלום כזה חלמתי:
בא דוקטור ויצמן לשליט -
אל המזכרי בדאונינג-סטריט.
והמזכיר איש דיפלומט הוא,
מונה לו כל סרטיפיקט הוא
וסח: את זה סרטיפיקטנו
ולא לתת יותר החלטנו.
אז ויצמן על כתפו טופח
בעצב יהודי פקח
ולמזכיר, בלי כל ערבוביה,
אומר הוא כך: אוי טוביה, טוביה...
אוי טוביה, טוביה, כמה מים
שטפו בתמזה בינתים
ולא תפסתם עוד כי להבל
תשימו על השער חבל.
ולו גם אלף דיפלומטים
יגידו: אין סרטיפיקטים...
אוי טוביה, שמע לויצמן חיים
היא תבנה, ירושלים!
כי לא יועילו אש ומים
כי זהו סוד ירושלים!
|
