חזרה לדף הבית - עיתונות עברית היסטורית 

בתחילה, ניהל העיתון מלחמה בחברת ישוב ארץ ישראל, שרצתה להפנות את היהודים למלאכה ולהתיישבות חקלאית, וטען כי יהודי הארץ צריכים להקדיש עצמם ללימוד תורה בלבד. כן ניהל העיתון פולמוס נגד הצעות התיקונים בדת שהציעו חוגי המשכילים, פולמוסים שהגיעו לעיתים אף לחרפות וגידופים. החל משנת 1881 שינה העיתון את אופיו. עורכו הביע תמיכה בתנועת חיבת ציון והחל לעודד עלייה והתיישבות יהודים בארץ ישראל. לעיתון מדור נספח בשם 'כבוד הלבנון' שיצא לאור לעיתים מזומנות ובו חידושי תורה או דברי ספרות.
עוד על העיתון: הערך "הלבנון" מתוך לקסיקון העיתונות העברית במאות השמונה-עשרה והתשע עשרה, מוסד ביאליק ואוני' ת"א

כתב עת עברי שיצא לאור בהפסקות, עיתים כירחון, עיתים כדו-ירחון ועיתים כשבועון בין השנים 1863-1886. הוא החל להופיע בשנת 1863 בירושלים ולאחר מכן המשיך את הופעתו בפריס, במיינץ ובלונדון. רוב השנים היה העיתון עצמאי פרט לשנים 1878-1881 בו הופיע כמוסף לעיתון היהודי-גרמני איזרעליט. עורכיו היו יחיאל ברי"ל, מיכל הכהן, יואל משה סלומון וד"ר מאיר מרקוס להמן. כתבו בו מחשובי הרבנים האורתודוכסים, מאנשי הישוב הישן וראשוני חובבי ציון. מטרת העיתון היתה להביא לקוראיו חדשות מישוב ארץ ישראל והארצות הסמוכות וידיעות על העם היהודי במקומות יישובו. העיתון שימש כפה לעמדות אנשי העדה האשכנזית-פרושית בירושלים ובחו"ל, ולאנשי האורתודוכסיה הקיצונית והמתונה בשאלות העומדות על הפרק.


 

חזרה לעמוד ראשי | מידע למשתמש | צור קשר



בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, מפעל הדיגיטציה ע"ש משפחת דוד ופלה שאפל
Jewish National and University Library, David and Fela Shapell Family Digitization Project