חזרה לדף הבית - עתונות עברית היסטורית 

על מנת לזכות בקהל קוראים גדול ככול האפשר ניסה העיתון להמנע מלהתערב בפולמוסים השונים שהסעירו את העם היהודי ברוסיה, על כן מגמתו הפובליציסטית ומגמתו הדתית היו מתונים. עם זאת התנגד לרעיונות של רפורמה ביהדות מבית מדרשה של התנועה הרפורמית, אך עם זאת תקף גם את המתנגדים הקיצוניים לשינויים ואת אזלת ידם של הרבנים לסייע בבעיות השונות שניצבו לפני יהדות רוסיה. העיתון תמך בעליה ויישוב היהודים בארץ ישראל ובתנועת חיבת ציון והתנועה הציונית התפרסמו בו ידיעות רבות על יישוב ארץ ישראל. כן ניצל את בימת העיתון על מנת לקדם מפעלי עזרה ליהודי רוסיה וארץ ישראל כגון ייסוד חברה לנפגעי הרעב ברוסיה ובפולין בשנת 1867, או גיוס עזרה כלכלית למושבות. כן התפרסמו בו ידיעות רבות על ארגונים שהעורכים חפצו ביקרם כגון חברת כל ישראל חברים.
עוד על העיתון: הערך "המגיד" מתוך לקסיקון העיתונות העברית במאות השמונה-עשרה והתשע עשרה, מוסד ביאליק ואוני' ת"א

שבועון עברי שיצא לאור בעיר ליק שבפרוסיה ולאחר מכן בברלין, בקרקוב ובוינה בין השנים 1856 ל-1903. החל משנת 1893 ועד לסוף ימיו שינה את שמו ל"מגיד לישראל" אף שיועד לכל העולם היהודי הקוראים בו באו בעיקר מהקיסרות הרוסית. מטרתו היתה לפרסם ידיעות הן מהמתרחש בעולם והן מהמתרחש בקרב היהודים, אך פורסמו בו גם שירים ומאמרים מדעיים ופובליציסטיים לצד עיסוק נרחב בעניני היום. כתבו בו ממיטב סופרי ומשכילי העולם היהודי של המאה התשע-עשרה. ניתן לחלק את זמן פעילותו לשלש תקופות: תקופת העריכה בידי אליעזר ליפמאן זילברמן ודוד גורדון בין 1856 ל1880, תקופת העריכה בידי דוד ודב גורדון בין 1880 לשנת 1886, ותקופת העריכה של יעקב שמואל פוקס בין 1890 ל1903. החל משנת 1893 אסרה הצנזורה הרוסית על הפצת כתב העת ברוסיה, מה שפגע קשה במרכזיותו ובמימונו של כתב העת והביא בסופו של דבר לסגירתו.


 

חזרה לעמוד ראשי | מידע למשתמש | צור קשר



בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, מפעל הדיגיטציה ע"ש משפחת דוד ופלה שאפל
Jewish National and University Library, David and Fela Shapell Family Digitization Project