בתקופה זו גילה העיתון יחס מסתייג לחובבי ציון ולציונות בראשיתה, ומיעטו להופיע בו ידיעות מהנעשה בארץ-ישראל.
לאחר שנת 1897, שבה הצטרף נחום סוקולוב לתנועה הציונית, החל העיתון לשמש כשופרה של התנועה, והחל משנת 1917 אף יצא העיתון לאור בתמיכת ההסתדרות הציונית. בשל כך הופיעו בו ידיעות על הנעשה בתנועה הציונית ובמוסדותיה וכן התפרסמו בו יצירות ספרותיות רבות, רובן בעלות נטייה לאומית.

עוד על העיתון: הערך "הצפירה" מתוך לקסיקון העיתונות העברית במאות השמונה-עשרה והתשע עשרה, מוסד ביאליק ואוני' ת"א (596KB)

כתב עת עברי, יצא לאור בהפסקות בין השנים 1862 ועד 1931 בורשה ובברלין. בתחילה ראה אור כשבועון והחל משנת 1886 כיומון. ברוב שנותיו היה עורכו חיים זליג סלונימסקי, והחל משנות השמונים של המאה התשע-עשרה - נחום סוקולוב. ניתן לחלק את העיתון לשתי תקופות: מייסודו ועד הצטרפותו של עורכו, נחום סוקולוב, לציונות בסוף שנות התשעים של המאה התשע-עשרה, ומאז ועד לסגירתו הסופית בשנת 1931.
בתקופתו הראשונה ראה כתב העת את משימתו העיקרית בפרסום פקודות הממשלה, חדשות מהעולם ומהנעשה בקרב היהודים ברוסיה ומחוצה לה, וחדשות מעולם המדע. כדי להתקבל על-ידי היהדות החרדית לא התערב העיתון במחלוקות הסוערות בקרב יהודי הקיסרות הרוסית כפי שבאו לידי ביטוי בעיתונים אחרים.בראשיתו גילה כתב העת עניין מועט בדברי ספרות ושירה ובמאמרים בחכמת ישראל, ורק בשנות השמונים החלו להופיע פרסומים רבים בתחומים אלה.