אוצר כתבי יד תלמודיים
 

 

תיאור כתבי היד של התלמוד

מבוא כללי לכתבי היד
כתבי היד של המשנה

 
 

כתבי היד של התלמוד הנמצאים באתר:

 

ותיקן, הספריה האפוסטולית , כתב יד אסמני 110, 111, 130

קולופון:

שם הסופר וזמן כתיבתו ידועים מן הקולופון בסיום "אני יהושעיה בן הרב ר' אברהם בן הרב ר' ברכיה בר' אברהם בר' יוסף ממשפחת יוסף המעוני כתבתי סדר נשים זה לר' ברכיה בר' מתתיה וסיימתיו ביא יום לחודש שבט ק'מ'א' לפרט (שנת 1381). המקום יזכינו להגות בו בניו ובני בניו עד סוף כל הדורות אמן ואמן'.

תיאור פיזי:

פוליו

תוכן:

שלושת כתבי היד המסומנים בנפרד בספריית הואתיקן הם חלקים של אותו ספר הכולל את הבבלי במלואו על סדר נשים (בתוספת מסכת נידה). 110: סוטה נדרים ונזיר, 111: יבמות קידושין ונידה, 130: כתובות וגיטין.

כתב:

אשכנזי מרובע.

טיב הנוסח:

לפי 'דקדוקי סופרים' כתב היד מצטיין בדיוקו.

ידיים נוספות:

הוגה כמה פעמים בכתב אשכנזי עתיק, ונוספו לו בגליונות קיצורי פירושים הדומים לפירוש רש"י. במסכתות סוטה נדרים ונזיר לא נוספו לא אלא הגהות מועטות לתקון נוסח הפנים.


מהדורות וספרות נבחרת:

  1. רנ"נ רבינוביץ, דקדוקי סופרים, בבא בתרא, מבוא עמ' 14.
  2. מסכת סוטה - עם שינויי נוסחאות, מכון התלמוד הישראלי, בעריכת הרב א' ליס, ירושלים תשל"ז.
  3. ת' ז' מיטשם, משנה מסכת נדה עם מבוא, מהדורה ביקורתית עם הערות , חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית, ירושלים תשמ"ט.
  4. מייצג במילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון עברית את מסכת גיטין בלבד.

*  *  *


לונדון, הספריה הבריטית, כתב יד Harley 5508 (קטלוג מרגליות מס' 400)

תיאור פיזי:

ספר קלף 27.9x23.5 ס"מ, 236 עמודים.

תוכן:

בבלי ראש השנה (ג ע"ב - לה ע"א חסרות כמה שורות), יומא (עד פז ע"א) חגיגה, ביצה מגילה סוכה מועד קטן ותענית (עד דף כט ע"ב).

כתב:

איטלקי - אשכנזי מסוף המאה ה- 11

ידיים נוספות:

גליונות כתב היד, מאה ה- 13 בכתיבה אשכנזית , משלימים את השיבושים.

מקומו במסורת הנוסח:

במסכת מגילה - לא התרחש תהליך ההתאמה האשכנזי לנוסח רש"י (סגל 211).


מהדורות וספרות נבחרת:

  1. רנ"נ רבינוביץ, דקדוקי סופרים, ראש השנה, מינכן תרל"ב, הקדמה עמ' 7.
  2. G. Margoliouth, Catalogue of the Hebrew and Samaritan Manuscripts in the British Museum, vol. I-III, London 1899-1915, p. 53
  3. צ' מלטר, 'מסכת תענית', ניו יורק 1930.
  4. א' סגל, 'מסורות הנוסח של בבלי מגילה', חיבור לשם קבלת תואר דוקטור, ירושלים תשל"ח.

*  *  *


לונדון, הספריה הבריטית, כתב יד Add. 25,717 (קטלוג מרגליות מס' 402)

תיאור פיזי:

קלף, 26.7x30.8, 102 דפים

תוכן:

בבלי בכורות (מתחיל מדף ח' ע"ב), ערכין (חסרים שני דפים מהקונטרס הכוללים מסוף כו ע"ב עד סוף פרק ח'), וכל מסכת כריתות.

כתב:

מרובע, איטלקי אשכנזי מן המאה ה- 13 .

טיב הנוסח:

מצויים בו הוספות ופירושים, שכנראה נעתקו מתוך הגליון של מקורו.

מקומו במסורת הנוסח:

במשנת כריתות הוא מקביל לואתיקן 120 על סדר קדשים (רוזנטל II)


מהדורות וספרות נבחרת:

  1. G. Margoliouth, Catalogue of the Hebrew and Samaritan Manuscripts in the British Museum, vol. II, London 1899-1915, p. 54
  2. מ' עסיס, 'מבוא למהדורה מדעית של מסכת ערכין', אסופות ה', ירושלים תשנ"א, עמ' ט-קא.
  3. י' רוזנטל, משנה מסכת כריתות - מבוא למהדורה ביקורתית, עבודת גמר לתואר מוסמך, האוניברסיטה העברית, ירושלים תשנ"ד.
  4. ע' שבט, 'שינויי נוסחאות במסכת כריתות', עלון שבות 128 (תש"ן), 7-34.

*  *  *


לונדון, קרן ולמדונה, כתב יד 9 (לשעבר ששון 594)

תיאור פיזי:

113 דפים, 15.2X21.6 ס"מ, נייר.

תוכן:

בבלי פסחים פרקים א-ד, פרק י. יחידה זו מכונה "פסח ראשון", אך ייתכן שכתב היד כלל אף פרקים נוספים. חסרים מספר דפים (נה ע"א, מדף קז ע"א כתב היד מקוטע וחסר מדף קיג ע"ב).

כתב:

ספרדי בינוני, על פי סימני המים נכתב כנראה בפרובנס בין השנים 1447-1452.

ידיים נוספות:

הערות פזורות בכתב פרובנציאלי.

מקומו במסורת הנוסח:

'מסכת פסחים (בבלי) מיוחדת בכך שהיא מונחת לפנינו בשתי מסורות-נוסח שונות. . מן שתי מסורות-נוסח אלה רווחת האחת ברוב רובן של עדי-נוסח, והיא אף זו המיוצגת בדפוסים שבידינו, . ואילו השנייה מסורת-נוסח מזרחית מובהקת. .בכל אלה מצוי כ"י ששון-לונצר (ש) בתוך המסורת הרווחת. . רוב רובן של הגהות רש"י, ואף בעלי-התוספות, נלקטו כבר בנוסחו של כ"י ש. . אף על  פי כן, מקום נכבד נודע לכ"י ש בין כה"י האירופיים של מסורת-הנוסח הרווחת. כ"י ש שייך, בלא ספק, למסורת הספרדית ששימרה בקפדנות על לשונו ונוסחו של הטקסט המקורי של מסורת הוולגטה .' (רא"ש רוזנטל, עמ' 55)


מהדורות וספרות נבחרת:

  1. גמרא שלמה, מסכת פסחים, ב' נאה, עם מבוא מאת מ' כשר, ירושלים תש"כ.
  2. תלמוד בבלי, מסכת פסחים - פקסמיליא מכתב יד, ספרית ולמדונא, לונדון תשמ"ה. כולל: תיאור פליאוגרפי מאת מלאכי בית אריה, ו'משהו על תולדות הנוסח של מסכת פסחים (בבלי)' מאת הרא"ש רוזנטל.

*  *  *


מוסקבה, כתב יד גינזבורג 594 (שמור בספריית המדינה, מוסקבה)

תיאור פיזי:

184 דפי פוליו

תוכן:

בבלי יבמות כתוב במרכז כל עמוד וסביבו רש"י מבחוץ ותוספות הרא"ש מבפנים. בסוף הספר נוספו פירוש ר"ת שהוזכר בגוף תוספות הרא"ש, ועניין חליצה לרשב"א בשם הריטב"א

כתב:

כתב רש"י ספרדי בינוני, אמצע המאה.

ידיים נוספות:

בשוליים תיקונים של מגיהים ושל הסופר.

תולדות כתב היד:

מכתב יד זה, נדפסו תוספות הרא"ש בליוורנו בשנת 1776, ולפי עדות המדפיסים כתב היד נכתב בקאשטיליא, וגלה משם בגירוש ספרד לפאס.


מהדורות וספרות נבחרת:

  1. דקדוקי סופרים, ראש השנה, מינכן תרל"ב, הקדמה עמ' 7.
  2. תלמוד בבלי עם שינויי נוסחאות, מסכת יבמות - מכון התלמוד הישראלי, ירושלים תשמ"ג.

*  *  *


ניו יורק, בית מדרש לרבנים, כתב יד 15

קולופון:

נשלמה ביום רביעי יא לירח כסלו שנת נא לפרט היצירה (=1290) וכתבתיה לעצמי אני שלמה בר' שאול נ"ע בן אלבגלי בובדה (=בעיר 'אובידה')

תיאור פיזי:

66 דפים רובם על נייר,

תוכן:

מסכת עבודה זרה ובסוף תוספות בכתב אחר מדברי גאונים וראשונים.

כתב:

ספרדי משנת 1290, כאמור בקולופון.

גליונות:

הסופר בדק ותיקן את כתב היד והשלים השמטות, העיר על גרסאות אחרות והוסיף פירושים, ואף תשובות של גאונים.

ידיים נוספות:

ידיים רבות נוספו בכתב היד, בכתב ספרדי מסוגים שונים.

מקומו במסורת הנוסח:

יסודו של כתב היד מטופס שנכתב בשנת 809 כפי שמועתק בו בדף ט (רוזנטל 98). נשמרו בו נוסחאות עתיקות ויש לו קרבה לנוסח הגאונים ורבינו חננאל (אברמסון XII).
בנוסח המשנה כתב היד הוא המייצג הנאמן למסורת הנוסח של הענף הבבלי (רוזנטל 141)


מהדורות וספרות נבחרת:

  1. ש' אברמסון, מסכת עבודה זרה - כתב יד בית המדרש לרבנים בניו יורק, ניו יורק תשי"ז.
  2. ד' רוזנטל, משנה עבודה זרה - מהדורה ביקורתית, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית, ירושלים תשמ"א, עמ' 140-142.
  3. ש' י' פרידמן, 'מסכת עבודה זרה, כת"י ניו יורק - כתב יד שהועתק בשני שלבים', לשוננו נו (תשנ"ב), עמ' 371-374.

*  *  *


פריז, הספריה הלאומית, כתב יד 671.4

תיאור פיזי:

פוליו

תוכן:

בבלי ברכות מופיע בין חיבורים אחרים: חובת הלבבות לרבינו בחיי, תיקון מידות הנפש לאבן גבירול, מעשה אלכסנדר מוקדון. בסוף כתב המעתיק 'נשלם הספר וכתבתיו לעצמי'.

כתב:

מזרחי ביזנטי מן המאה ה- 15

הערות:

הגהות בכתב הסופר להשלמת חסרונות.


מהדורות וספרות נבחרת:

  1. H. Zotenberg, Catalogues des manuscrits hebreux et samaritains de la bibliotheque impreiale, 1866
  2. 1. רנ"נ רבינוביץ, דקדוקי סופרים, ברכות, נירנברג תרפ"ו, עמ' 39 ד"ה הקובץ הששי.

*  *  *


פריז, הספריה הלאומית, כתב יד 1313 (פרגמנט)

תוכן:

בבלי בבא בתרא דפים יא ע"א-יג ע"א, יט ע"א-כא ע"א, קנז ע"ב, קסז ע"א, קעב ע"א.

כתב:

מאה 13.

*  *  *


פריז, הספריה הלאומית, כתב יד 1337

תיאור פיזי:

קלף, 213 עמודים.

תוכן:

בבלי בבא בתרא, עבודה זרה והוריות.

כתב:

מרובע, מזרחי מן המאות 14-15.

ידיים נוספות:

בשוליים לפעמים נוספו פירוש רשב"ם וגירסאות רש"י (שוואב 129).

מקומו במסורת הנוסח:

במשנת עבודה זרה הוא מייצג טוב של הענף הבבלי גם בנוסחאותיו וגם במסורת הלשון שלו, ומייצג את נוסח ספרד שאין בו ההגהות האשכנזיות (רוזנטל 138-140).


מהדורות וספרות נבחרת:

  1. Moise Schwab, 'Manuscrits du Supplement Hebreu', REJ 37 (1898), pp. 127-138
  2. ד' רוזנטל, משנה עבודה זרה - מהדורה ביקורתית, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית, ירושלים תשמ"א, עמ' 138-140
  3. נקבע על ידי מפעל המילון ההיסטורי ככתב היד העיקרי במסכתות עבודה זרה והוריות.

*  *  *


 

משנה | תלמוד בבלי | אודות כתבי היד | אודות האתר

Back to Home Page

 

בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי

Hebrew University of Jerusalem

החוג לתלמוד

מפעל הדיגיטציה ע"ש משפחת דוד ופלה שאפל

האוניברסיטה העברית בירושלים

תנאי שימוש

צור קשר