To the Hebrew Homepage

To the Hebrew Homepage

 
ברכת החמה – תערוכה וירטואלית של תעודות וכרוזים היסטוריים
 
מבוא

באביב תרפ"ה (1925) כתב הסופר ש"י עגנון, שישב כבר באותה עת בירושלים מכתב לאשתו אסתר ששהתה עדיין בקניגסברג שבגרמניה. במכתבו סיפר לה: "ה' ביאליק ואשתו הזמינו אותי לסדר. הם דורשים ממני בחוזקה כי אבוא ליסב עימהם. כל התרוצים לא יצלחו אני מוכרח לבוא. ולי מה קשה הדבר לרדת לתל אביב דווקא לפסח. ביחוד שבשנה הזו יש קידוש החמה. ומי יודע אם אזכה עוד לקידוש החמה בחיי".
תחושה זו של אירוע ייחודי המתרחש אחת לשנות דור, שרתה אצל אישים רבים שעסקו בדיונים שונים בקשר לברכת החמה.
לפי המסורת, מידי עשרים ושמונה שנים נמצאים השמש וכדור הארץ באותו יחס אסטרונומי בו היו בזמן הבריאה, ביום הרביעי בשבוע בו נתלו המאורות ברקיע. התאריך הקובע הוא היום בו מתחילה תקופת האביב בלוח השמשי (8 באפריל).
בבוקר יום זה, מתכנסים במקום בו רואים את הזריחה ומברכים: "ברוך ... עושה [מעשה] בראשית".
ברכה קצרה זו נזכרת פעם אחת בתלמוד במסכת ברכות (נט עמוד ב). הפוסקים: הרמב"ם, בעל הטורים והשולחן ערוך כללו אותה בספריהם, ובלוחות שנה רבים היא הוזכרה לציבור הרחב. במהלך הדורות התגבשו מנהגים שונים סביב ברכה זו. אבי המנהג האשכנזי, ר' יעקב ב"ר משה מולין, המהרי"ל, תיקן ששמש הקהילה יכריז על הברכה, להזכיר אותה לציבור. פוסקים אחרים הוסיפו קטעי תפילה לאמרם לפני ואחרי הברכה.
במהלך הדורות דנו הפוסקים בשאלות שונות הנוגעות לברכה זו, כמו: מה הוא נוסח הברכה ומה הן ההוספות עליה, זמנה של הברכה, האם ניתן לברך ביום המעונן, האם סומא יכול לברך ברכת החמה, האם נשים חייבות בברכה זו, והאם יש לצרף לברכה ברכת שהחיינו?.
תלמידי חכמים אספו את התשובות וערכו אותם בחוברות וקונטרסים מיוחדים. מדפיסים שונים, בכל תפוצות ישראל, הדפיסו דפים מיוחדים עם נוסח הברכה ונספחיה.
לרגל קידוש החמה שיתקיים בשנה זו בערב פסח. אנו מתכבדים להציג בפניכם מבחר של ספרים וכתבי יד, לוחות, עלונים, מאמרים מתוך מאגר עיתונות עברית היסטורית וקונטרסים על ברכת החמה, מאוספי הספרייה הלאומית.

מבחר מוצגים:

הערה: הצפיה במוצגים נעשית באמצעות תוכנה מיוחדת. ייתכן ותקבלו בקשה לאישור השימוש בה.

 

מכתבו של ש"י עגנון לאשתו.
ארכיון עגנון, מכתב 48, ו ניסן תרפ"ה (31.02.1925) ע' 4.
"ה' ביאליק ואשתו הזמינו אותי לסדר. הם דורשים ממני בחוזקה כי אבוא ליסב עימהם. כל התרוצים לא יצלחו אני מוכרח לבוא. ולי מה קשה הדבר לרדת לתל אביב דווקא לפסח. ביחוד שבשנה הזו יש קידוש החמה. ומי יודע אם אזכה עוד לקידוש החמה בחיי".

 

 

מהרי"ל. סביונטה שי"ו (1556) דף קיג, ב
המהרי"ל מורנו הרב יעקב הלוי מולין (1360-1427). נחשב כאבי המנהג האשכנזי. תלמידו הרב אלעזר זלמן מסנט גואר (1390-1472) תיעד את מנהגיו במהלך כל השנה. הוא הפיץ את ספרו בקהילות שונות, שהתלבטו בשאלות של הלכה ומנהג ובכך יצק את המסד למנהג אחיד לרוב קהילות אשכנז.
"מחזור הגדול התחיל פעם אחת קפ"א לפ"ק (1421) ותהי תקופת ניסן ליל ד כג בו. אז צוה מהר"י סג"ל לשמש העיר להכריז בבי'[ת] הכנס'[ת] בערב קודם לכן, שלמחר ביום ד, יזהר כל אדם כשרואה הנץ החמה, אז יברך בא"י אמ"ה עושה מעשה בראשית. וכן בסמ"ק בהילכת ברכות . משום דכל תחילת המחזור חוזר גלגל החמה אל מקום אשר נתלה שם בבריאת עולם. וראייה דהיה התקופ'[ה] ליל ד דנתלו גם המאורו'[ת] בבריא'[ת] עולם ברביעי". 

 

 

ספר עברונות. הלברשטט תע"ו (1716)
כתב יד, קובץ בענייני הלוח העברי, ערוך על פי החיבור עברונות של ר' אליעזר בן יעקב בלין, עם הוספות ממקורות שונים, נכתב עוטר וצויר על ידי פנחס אברהם הלוי (סג"ל) הלברשטט. בדף 84 מסביר המחבר את המחזור בן 28 השנים
 

 
 שנת תקי"ז 1757  

 

לוח לשנת תקי"ז (1757).  פרנקפורט דמיין. גובה 7 ס"מ.
בלוח: התקופה נופלת תחלת ליל ב' דפסח, ולמחרתו יום ב' דפסח מקדשין החמה.

 

 

סדר עולם רבה וזוטא. המבורג תקי"ז (1757) דף לא, ב-לב
הרב יעקב אמדן, תנ"ח-תקל"ו (1776-1698), שישב בהמבורג, כתב  והדפיס ספרים רבים. בתוכם את המדרש סדר עולם, אותו עיטר בהגהותיו. כיון שהספר הודפס בשנה של קידוש החמה. הוא הקדיש דף מיוחד לנושא זה.
 

 

שנת תקמ"ה 1785

 

 

לוח לשנת תקמ"ה (1785).  דירנפורט. גובה 15 ס"מ.
בלוח: התקופה וקדוש החמה.

 

 

ברכת החמה בתקופתה. ליוורנו תקמ"ה (1785). [6] ע' ; 11 ס"מ.
הרב יעקב חי מלדולה, היה הראשון שהתקין סדר ברכה מיוחד לברכת החמה. כאשר במרכזה הברכה התלמודית "עושה מעשה בראשית" ולפניה ואחריה קטעי תפילה שונים.

 

 

תאור מעמד ברכת החמה בשנת תקמ"ה בקהלת קלין.  
מ
אמר של ד"ר מנשה (מנפרד) רפאל ליהמן. סיני צ (תשמ"ב), עמ' פט-צ.
השמים היו מכוסים בענני שלג. אבל ברגע שהתאספו לברך הפציעה השמש וברכו. השאלה של ברכת החמה בשמים מעוננים חזרה ועלתה רבות אצל הפוסקים.
 


שנת תקע"ג 1813

 

 

לוח תקע"ג (1813). פיורדה. גובה 7 ס"מ.
בלוח: בז בניסן מקדשין החמה עם זריחת השמש: ... עושה מעשה בראשית.

 

 

ברכת החמה. רג'יו  תקע"ג (1813). ד ע' ; 19 ס"מ.
 סדר ברכת החמה בקהילת רג'יו באיטליה.

 

 

קול נהי.  אמשטרדם תקע"ח (1818). ד' טז-יז ; 18 ס"מ.
ר' אברהם צרנדורף הספיד את הרב יעקב משה לונשטם. בסוף ההספד הוא מספר על ברכת החמה בשנת תקע"ג בה התפללו את סדר הברכה הרב לונשטם עם הרב שלמה דובנא, מתוך קונטרס קטן מיוחד. לפיכך  צירף  כאן את נוסח ברכת החמה  המורחב לטובת האנשים שאין בידיהם  נוסח זה.
 
 

שנת תר"א 1841

 

 

לוח לשנת תר"א (1841). אמשטרדם.  גובה 6 ס"מ.
בלוח: יום ב של פסח כשרואים את החמה בבקר מן שעת הנץ החמה עד ג שעות מברכין ... עושה מעשה בראשית.

 

 

בקר יזרח.  לונדון תר"א (1841). [15] ע' ; 12 ס"מ.
סדר ברכת החמה. הובא לדפוס על ידי הרב דוד מלדולה (1797-1853). נכדו של הרב יעקב חי מלדולה. בעקבות סבו הדפיס גם הוא סדר ברכת החמה. סדר זה זכה לתפוצה רבה ונדפס פעמים רבות.עם הוספות שונות.
 

 

שנת תרכ"ט 1869

 

 

לוח לשנת תרכ"ט (1869). ורשה. גובה 15 ס"מ.
בלוח: קידוש החמה יום ד בבוקר כשיזרח השמש מברכין עושה מ"ב [מעשה בראשית].

 

 

מאורי אור. אלג'יר תרנ"ג (1893). ע' טז ; 24 ס"מ.
לוח לשלש מאות וששים שנה משנת תר"ם (1880) עד תת"ר (2240). המחבר כלל  את ברכת החמה המדפיסים העתיקו מכתב היד את שנת תרכ"ט למרות שעברו כבר 24 שנים מתאריך זה.

 

 

ברכת החמה.  אמשטרדם תרכ"ט (1869). [3] ד' ; 11 ס"מ.

 

 

מרגניתא טבא. צ'רנוביץ תרכ"ט (1868). [2] ד' אחרונים ; 14 ס"מ.
 לקט של דברי תורה וחסידות מאישים שונים ובסוף נוסח לברכת קידוש החמה מהגאון חי"ד [חיים יוסף דוד] אזולאי.

 

 

ויגד יעקב.  ליוורנו תרכ"ו (1866). 19 ס"מ.
רבי יעקב רקח (1800-1891) מגדולי רבני לוב. ערך סדר לחודש ניסן, הגדה של פסח, ספירת העומר וברכת האילנות. בסוף הספר הוסיף ברכת החמה.

 

 

ברכת החמה.  ליוורנו תרכ"ט (1869). ד ד' ; 14 ס"מ.
סדר ברכת החמה שנערך על ידי הרב אליהו גיג' מאלג'יר.

 

 

כבוד הלבנון. מוסף לכתב העת הלבנון, שנה ששית גל' 15 (ד' באייר תרכ"ט, 15.04.1869), עמ' 117-116 מאמר מאת ב"ג מפריס [דב בר גולדברג] (1800-1884) הפותח: שלשה מי יודע? ... כי זכיתי לראות בימי חיי יום כזה שלושה פעמים ...". כולל מקורות לברכת החמה והסבר מדוע יש הבדל בין חשבון שמואל לתקופת החמה הנראית בימינו.

 

 

מאמר "בדבר ברכת תקופת החמה". מאת שלמה זלמן חיים הלברשטם (1832-1900). כבוד הלבנון, שנה ששית גל' 29 (יד באב תרכ"ט, 22.7.1869), עמ' 231-230; גל' 30 (כ"ט באב תרכ"ט, 29.7.1869), עמ' 236-235. דיון ארוך בדברי ה"ערוך", החיד"א ושאר פוסקים האם לברך ברכת החמה, כיוון שיוצאת לאחר הפסח. גל' 32 (ה' באלול תרכ"ט, 12.8.1869), עמ' 256-255 תגובה מאת ש"ק שוהם איש פאניויעז.

 

 

"קדוש החמה". מאמר מאת נחום ברילל, רב בעדת ביזענץ. המגיד שנה 15 גל' 16 (יח באייר תרכ"ט, 28.4.1869), עמ' 127-126; גל' 17(כה באייר תרכ"ט, 5.5.1869), עמ' 133; גל' 18 (ב בסיון תרכ"ט, 12.5.1869), עמ' 143-142. דיון הלכתי על זמן אמירת ברכת החמה.

 

 

"ע"ד קדוש החמה". מאמר מאת חיים יואל לאדמערער מלבוב, המגיד שנה 13 גל' 15 (יא באייר תרכ"ט, 21.4.1869), עמ' 119. המאמר מתאר את טקס ברכת החמה בלבוב בראשות הרב יוסף שאול הלוי נתנזון.

 

 

ניב הלולים. ירושלים תרמ"ד (1884). 17 ס"מ.
 לקט ברכות עם הלכותיהם שערך הרב חיים פינחס כהן. בסוף הספר ברכת החמה.
 

 
שנת תרנ"ז 1897  

 

לוח לשנת תרנ"ז (1897). ירושלים, דפוס לונץ. 17 ס"מ.
 עם ברכת החמה.

 
 

ברכת החמה אזמיר תרנ"ז (1897). 5 ע' ; 18 ס"מ.
ברכת החמה עם תרגום ללדינו.

 
 

ברכת החמה. מתוך ספר שדי חמד.  חלק ח. ורשה תרנ"ז (1897). ב ד' ; 32 ס"מ.
 הרב חיים חזקיהו מדיני (1833-1904). יליד ירושלים שכיהן כרב בקרסובזר שבאי קרים. ערך במשך שנים רבות אנציקלופדיה תלמודית בשם שדי חמד. בתוך הספר הכניס סדר ברכת החמה.

 
 

ברכת החמה. ורצ'לי תרנ"ז (1897). [4] ע' ; 21 ס"מ.
ברכת החמה כמנהג ורצ'לי שבאיטליה.

 
 

לוח על כ"ח שנה. ירושלים תרנ"ז (1897).  (ר' שלושה מפתחים ראשונים)
לוח שערך ר' רחמים יוסף חיים אופלטקה. כולל ברכת החמה.

 
 

ברכת החמה. ירושלים תרנ"ז (1897). [2] ע' ; 20 ס"מ.
ברכת החמה עבור יוצאי בוכרה בירושלים.

 
 

ברכת החמה. ירושלים תרנ"ז (1897).  [2] ע' ; 29 ס"מ.
ברכת החמה. תשורה לנדיבים עם שיר לכבוד פסח. צבעוני.

 
 

הצפירה. שנה 24 גל' 72 (ה' בניסן תרנ"ז, 7.4.1897), עמ' 363. יששכר בער סאקאלסקי מצטט בפני הקוראים מתוך כת"י אשכנזי ישן על דיון שהתנהל בקהילת מיץ בשנת תס"א, האם להזכיר בשעת ברכת החמה זכרונות מלכויות [בשם ומלכות].
 

 
שנת תרפ"ה 1925  
 

לוח הגאולה. ירושלים תרפ"ה (1925)
בלוח: סדר הברכת החמה. ע' 97-111.

 
 

מצות ברכת החמה. אלכסנדריה תרפ"ה (1925). 13, [1] ע' ; 15 ס"מ.

 
 

כתב יד. סדר ברכת החמה. בגדאד תרפ"ה. 14 ד' ; 12X17 ס"מ.
סדר ברכת החמה מועתק מספר בן איש חי להרב יוסף חיים מבגדאד. פרשת עקב.ניתן במתנה לבר המצוה יחזקאל בן ראובן בן דוד על ידי אליהו יצחק חזן, כב במרחשון תרפ"ה (1924).

 
 

סדר ברכת החמה. בגדאד תרפ"ה (1925).[6 ] ע' ; 21 ס"מ.

 
 

ברכת החמה. כזבלנכה : דוד בן מסעוד דנינו, תרפ"ה (1925).  [2] ע' ; 20 ס"מ.
כמנהג מרוקו.

 
 

לוח של ישיבת "באר מים חיים". צ'רנוביץ תרפ"ה (1925). 13 ס"מ.
בלוח: ברכת החמה.

 
 

סדר ברכת השמש בתקופתה.. קואימברה תרפ"ה (1925). 15 ע' ; 18 ס"מ.

 
 

סדר ברכת השמש בתקופתה. הספר היהודי היחיד שנדפס בקהילה זו שבפורטוגל.

 
 

מכתב של הסופר ש"י עגנון לרעייתו אסתר. ערב פסח תרפ"ה (1925)
ארכיון עגנון, מכתב 50. [2] ע' ; 20 ס"מ.
הסופר מתאר : "עיף אנכי עד מאד. אתמול הייתי פעמים בעיר העתיקה. וקמתי בשעה 3 (לפנות בוקר) והלכתי לעיר העתיקה, כי חפצתי לברך שם ברכת החמה. מחזה נהדר על גג בית הכנסת תפארת ישראל".
 

 

שנת תשי"ג 1953

 
 

ברכת החמה. בומבי תשי"ג (1953)  [4] ד' ; 18 ס"מ.
ברכת החמה שנדפסה בבומבי שבהודו.

 
 

סדר ברכת החמה. טהרן תשי"ג (1953). [2] ע' ; 33 ס"מ.  משוכפלים.
הוצא על ידי אוצר התורה באיראן.

 
 

תקופת החמה וברכתה. קהיר תשי"ג (1953). 7 ע' ; ;5 ס"מ.
 נערך על ידי בית הדין צדק בקהיר.

 
 

ברכות החמה. תונס תשי"ג (1953). 1 דף, 33 ס"מ.
 
בצדו השני של הדף: פרסומת של המדפיס מרדכי וזאן.
 

 

שנת תשמ"א 1981

 
 

סדר ברכת החמה לפי מנהג חב"ד. ירושלים תשמ"א. דף גדול 80X50 ס"מ.

 
 

סדר היום למעמד ברכת החמה. ירושלים תשמ"א. כרוז מטעם העדה החרדית. גודלו 80X50 ס"מ.

 


הוכן ע"י יוסף לייכטר
איסוף קטעים מהעתונות ההיסטורית: אביעד רוזנברג