 |
 |
||||||||
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
||
|
מילות ההיגיון"מילות ההיגיון", ובמקור בערבית-יהודית "מקאלה פי צנאעת אלמנטק", הוא חיבור פילוסופי שחיבר הרמב"ם בנערותו. החיבור הוא פירוש תמציתי ודידקטי למונחי יסוד בלוגיקה של אריסטו. החיבור מעיד על השקפת עולמו של הרמב"ם, אשר ביקש לחבר בין עיקרי היהדות לתפיסה הפילוסופית של החכם היווני, כפי שנודעה לרמב"ם מפרשניו הערבים, ולהוכיח שאין ביניהם סתירה. הספר נועד להיות מבוא לחיבור גדול יותר שלא נשלם. החיבור השתמר בשני כתבי-יד, אך אינו שלם, וחסר כשליש מסופו. הוא פורסם במהדורתו של י' אפרת (Efros), ניו-יורק תרצ"ט, עמ' ג–יט. חיבור זה תורגם לעברית שלוש פעמים: את תרגומו של ר' משה בן שמואל אבן תבון פרסם לראשונה בלוויית תרגום לטיני ההבראיסט הגרמני סבסטיאן מינסטר, בסיליאה 1527; תרגומו של אחיטוב בן יצחק מפלרמו מצוי בכתבי-יד אחדים, וכתב-היד היחיד שהשתמר כמעט בשלמות שמור בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי (Heb. 80 3308) ועל פיו פרסם את הטקסט מ' חמיצר (Chamizer), בספר היובל להרמן כהן, ברלין 1912, עמ' 423–456; תרגומו של ר' יוסף בן יהושע בן ביבש פורסם לראשונה במהדורת י' אפרת הנזכרת, עמ' קא – קכ"ט, הכוללת את שלושת התרגומים. מהדורה חדשה הכוללת את המקור והתרגום חדש הוציא לאור י' קאפח, באור מלאכת ההגיון עם המקור הערבי, קרית-אונו תשנ"ז.
|
|
