 |
 |
||||||||
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
||
|
פירוש המשנהפירושו המקיף של הרמב"ם למשנה נכתב בערבית יהודית (לשון ערבית בכתב עברי) ונקרא "כתאב א-סארג", היינו "ספר המאור". בגניזה הקהירית שרדו בכתיבה אוטוגרפית קטעים מטיוטת הפירוש. כתיבת הפירוש החלה בשנת 1161, כשישב הרמב"ם בצפון אפריקה, ונסתיימה במצרים בשנת 1168, בהיותו בן שלושים שנה. מסתבר שהרמב"ם עצמו גיבש את הנוסח הסופי של הפירוש, זמן ניכר לאחר מכן, שכן חמישה סדרים שרדו בכתיבת ידו. שלושה סדרים: זרעים, נזיקין וקודשים, נמצאים באוסף כתבי-היד העבריים שבספריית הבודליאנה באוקספורד (Huntington 117, Pocock 295) הסדרים מועד (מאמצע מסכת עירובין) ונשים מצויים כיום בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי Heb. 40 5703 (לפנים באוסף ששון, 72-73). כתב-יד זה היה במשך דורות בבעלות צאצאי המחבר במצרים. יש עדויות שכתב היד נמצא בחלב החל מן המאה החמש-עשרה, והוצא משם לספריות באירופה במאה השבע-עשרה. את הקטעים של מסכת שבת מן הגניזה שבכתיבת ידו כינס במהדורה ביקורתית ס' הופקינס, ירושלים תשס"א, וקטעים מההקדמה לסדר טהרות אף היא בכתיבת ידו פרסמו י' בלאו וא' שייבר, ירושלים תשמ"א. מהדורת פקסימיליה של חמשת הסדרים מכתב-היד האוטוגרפי הוציא לאור ר' אדלמן, בשלושה כרכים, קופנהגן תשט"ז–תשכ"ז. מלאכת התרגום של פירוש זה נתחלקה בין מספר מתרגמים: ר' יהודה אלחריזי תרגם את ההקדמה ואת סדר זרעים (עד סוף מסכת שביעית); ר' יוסף בן יצחק בן אלפואל תרגם את סדר זרעים (ממסכת תרומות) ואת סדר מועד; ר' יעקב בן משה בן עכסאי בדרשי תרגם את סדר נשים; ר' שלמה בן יוסף בן יעקב תרגם את סדר נזיקין; ר' שמואל אבן תבון תרגם את מסכת אבות; ר' נתנאל בן יוסף הרופא תרגם את סדר קודשים; ומתרגם אנונימי תרגם את סדר טהרות. הנוסח העברי של הפירוש ראה אור לראשונה עם המשנה בנאפולי רנ"ב (1492). יוסף קאפח הוציא לאור את הנוסח הערבי שבכתב-היד האוטוגרפי (עם השלמות לסדר מועד וסדר טהרות, שלא השתמרו בכתב ידו של הרמב"ם, ואשר הוסיף מכתב-יד אחר) בלוויית תרגום חדש לעברית לכל הסדרים, ירושלים תשכ"ג–תשכ"ט.
|
לצפייה בפריטים    |
