כתבים רפואיים

הרמב"ם נודע גם כרופא מעולה, שהרבה לעסוק בפרקטיקה רפואית. הוא כתב בשנות חייו האחרונות עשרה חיבורים רפואיים, בערבית-יהודית, וניכרת בהם בקיאות רבה. הרמב"ם אימץ את מסורת הרפואה היוונית והרומית, בעיקר של גלֵנוס, אשר את חיבוריו הכיר מתוך תרגומיו של חנין אבן אסחאק. חיבוריו הרפואיים תורגמו לעברית ואף ללטינית כבר במאה השלוש-עשרה, עובדה המצביעה על השפעתו על הרפואה המערבית בימי הביניים. חיבוריו עוסקים במחלות ובתסמונות שונות בתחום הפיזיולוגיה של הגוף, ואפילו בהשפעה של תהליכים נפשיים על הגוף וכן בתרופות, בשמותיהן בערבית-יהודית ובשימושיהן.

שרידים של הטקסטים הרפואיים בכתיבת ידו של הרמב"ם נשתמרו בגניזה הקהירית. בין חיבוריו: "פירוש פרקי אבוקראט" (היפוקרטס), שנתחבר סביב שנת תתקנ"ה (1195), ושתורגם לעברית פעמיים: את תרגומו של ר' משה בן שמואל אבן תבון הוציא לאור ז' מונטנר, ירושלים תשכ"א, ותרגומו של ר' נתן המאתי נפוץ פחות; "פרקי משה", תורגם גם כן פעמיים: על ידי ר' זרחיה בן יצחק בן שאלתיאל חן ועל ידי ר' נתן המאתי, ותרגומו, שהוא הנפוץ יותר, ראה אור במהדורת ז' מונטנר, ירושלים תשכ"א; "הנהגת הבריאות", תורגם על ידי ר' משה בן שמואל אבן תבון, ויצא לאור במהדורה ביקורתית של ז' מונטנר, ירושלים תשי"ז. כמו כן כתב הרמב"ם חיבורים קצרים ברפואה, וארבעה מהם, בתרגום עברי אנונימי השונה משאר התרגומים הידועים, שמורים בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי: "ספר הקצרת"; "מאמר המשגל"; "מאמר שמירת הבריאות" ו"מאמר ההכרעה",  כול אלה נמצאים בתרגום עברי. אחדים מן החיבורים הרפואיים הללו תורגמו ללטינית ולשפות אחרות, וראו אור בהוצאות שונות

אודות התערוכה | צור קשר | אתר הספריה | תנאי שימוש